MyFeed Personalized Content
מאמר
Add this post to favorites

מדד ההורות העולמי של נסטלה קובע:

חווית ההורות בישראל מאתגרת ביחס לעולם
אך, למרבה ההפתעה דווקא ההורים הישראלים - הכי פחות לחוצים

4דקות קריאה מרץ 11, 2021

נסטלה, החברה המובילה בעולם בתחום מזון לתינוקות עם יותר מ- 150 שנות מחקר וניסיון, מחזקת את המחויבות שלה לסייע ללמעלה מ- 50 מיליון ילדים ברחבי העולם לחיות חיים בריאים ומאושרים יותר. 
החברה פרסמה לראשונה את "מדד ההורות העולמי" (Parenting Index)- מחקר בינלאומי ראשון מסוגו, אודות חוויות ההורות ברחבי העולם. מדובר בצעד נוסף של נסטלה אשר שמה לעצמה למטרה לתמוך בהורים בעידן המודרני ולהעניק להם סביבה שתאפשר להם להשמיע את קולם ולמצוא פתרונות לקשיים וללחצים שהורים מתמודדים עימם כיום ברחבי העולם. המחקר מספק מסגרת התייחסות ראשונה מסוגה להבנת חוויית ההורות באמצעות נתונים מדידים ברי השוואה, שיאפשרו מעקב אחרי מגמות ושינויים גם בשנים הבאות. 
במחקר השתתפו 16 מדינות ותושאלו למעלה מ – 8,000 הורים לתינוקות עד גיל שנה ממדינות באפריקה, אמריקה, אירופה ואסיה. המחקר בחן 11 מדדים שמשקפים את אתגרי ההורות בשנה הראשונה להולדת התינוק והאופן שבו ההורים מתמודדים אתם: תחושת לחץ, איתנות פיננסית, תמיכה בחיי העבודה, אופי "נוח" של התינוק, ידע בנושאי בריאות ורווחה, חלוקת אחריות ושוויון בנטל בין ההורים, הביטחון העצמי של ההורים, חופשת לידה בתשלום, תוצר מקומי גולמי (GDP) ,כוח הקנייה וחלוקת העושר במדינה (Reverse GINI)
שבדיה הגיעה למקום הראשון וצברה 75 נקודות מתוך 100 נקודות אפשריות. אחריה צ'ילה (58 נקודות) וגרמניה (56 נקודות). נועלות את הטבלה ישראל, שממוקמת במקום ה-13 עם 44 נקודות, שאחריה ממוקמות הפיליפינים (43 נקודות) ברזיל (40 נקודות) וסין האחרונה עם 39 נקודות. 
על פי מדד ההורות העולמי: לחץ הוא הסוגייה הכבדה והמשפיעה ביותר על הורים, ללא קשר למיקום גיאוגרפי. חלק מהלחץ נובע ממניעים פנימיים או סובייקטיביים שכן ההורים מאמצים סטנדרטים גבוהים ובמקרים רבים הם חשים כי אינם מוכנים לחיי הורות ונדרשים לבצע פשרות רבות יותר מאלו ששיערו. עם זאת, לחצים חיצוניים ואובייקטיביים שאין להורים שליטה עליהם, חזקים אף יותר ויש להם השפעה שלילית חזקה על חווית ההורות.

ההורים הישראלים  - מהרגועים ביותר בעולם


למרות שבעולם כולו לחץ הוא הגורם השלילי המשפיע ביותר על הורות, מפתיע לגלות שההורים בישראל הם דווקא בין הרגועים בעולם. במדד היעדר הלחץ, ישראל דורגה במקום השלישי (13.9 נקודות) אחרי גרמניה ושבדיה. בין הממצאים שהתגלו בהקשר זה ניתן לציין כי רק 27% מההורים הישראלים חשים בלחץ חברתי חזק לגבי האופן שבו הם מגדלים את התינוק, 24%  ציינו כי המעבר להורות קשה יותר מששיערו, ו- 20% חשו בדידות במהלך החודש הראשון לאחר הלידה. 15% מהאימהות דיווחו על דיכאון לאחר הלידה. 
במחקר התגלו נקודות חיוביות נוספות הקשורות להורות בישראל וביניהן: 77% מההורים חשים כי יש להם מידע מבוסס שמסייע להם לקבל החלטות מושכלות בנושאים הקשורים לבריאות התינוק ורווחתו כשמקורות המידע המרכזיים הם האימהות והחמיות שלהם (64%) ומוסדות רפואיים (61%). 
51% מההורים הישראלים חולקים את האחריות ואת משימות הבית  – אחוז גבוה שממקם שוב את ישראל במקום השלישי בתחום זה אחרי ספרד ושבדיה.

ישראל במקום האחרון בעולם בתמיכה ואיזון בין הקריירה לגידול התינוק:


מצוקות ההורים הישראלים נוגעות בשני תחומים מרכזיים: 
82% מהם חשים לחץ כלכלי עקב לידת התינוק, אם כי ישראל הגיעה למקום השישי בלבד במדד זה וב -10 מדינות אחרינו חשים ההורים איתנות פיננסית נמוכה אף יותר. 
ישראל נמצאת במקום האחרון במדד "מקורות התמיכה לחיי עבודה" שמגלם את האיזון בין גידול התינוק לקריירה - ובוחן בין היתר את שביעות הרצון של ההורים מחופשת הלידה, את גמישות המעסיק לגבי שעות עבודה ואת הסיוע המשפחתי שבטיפול בתינוק. רק 23% דיווחו על סיוע בטיפול בתינוק מצד המשפחה המורחבת, לעומת 74% שדיווחו על סיוע שכזה ברומניה ובערב הסעודית, שממוקמת ראשונה ב"מקורות תמיכה ". כמו כן, בישראל ההורים הכי פחות מרוצים מחופשת הלידה ורק 19% מההורים הסכימו כי חופשת הלידה הייתה מספקת. 64% מההורים בישראל חשים שמקום העבודה מציע גמישות מספקת בשעות העבודה.

השפעת הקורונה על חווית ההורות - דווקא חיובית 


למגפת הקורונה הייתה השפעה מועטה, אך חיובית, על חווית ההורות. במהלך המחקר ובמקביל לפריצת מגפת הקורונה, תושאלו הורים מארה"ב, ספרד וסין (מקומות בהן הייתה התפרצות משמעותית של המגפה), לגבי השפעת הקורונה על החוויה ההורית שלהם. ההורים ממדינות אלו דיווחו דווקא על תחושת ערבות הדדית גדולה יותר, לרבות לכידות חברתית גדולה יותר ותחושת שייכות. כמו כן נרשמה ירידה בלחץ החברתי, לעניין האופן שבו הם מגדלים את תינוקם. למרות הציפייה שלקורונה תהיה השפעה שלילית על מדד האיתנות הפיננסית של המשתתפים במחקר - במדינות מסוימות  כמו ארה"ב, ספרד ושבדיה, נרשמה עלייה בתחושת האיתנות הפיננסית, כנראה לאור צמצום ההוצאות לגידול הילדים ופחות הזדמנויות להוציא כספים לקניות.